נעים מאד, אני רחלי דרבקין,
מגיל 13 למדתי תפירה וכבר אחרי כמה שנים הבנתי שיש בתחום הזה בעיה ענקית: קשה מאוד ללמוד אותו בצורה נכונה ומדויקת. זה קורה בגלל 2 בעיות עיקריות:
- מתייחסים לעיצוב אופנה כמו לאומנות ולא מדע.
- מדלגים על הבסיס הכי חשוב ללמידה.
ואת זה חוויתי על בשרי במשך שנים כשלמדתי תפירה, עד שהבנתי שצריך להתחיל ללמד אחרת.
אחרי שעשיתי תואר ראשון בהנדסת מידע, אלגוריתמיקה ומערכות מידע, הבנתי מה שהיה לי חסר בתפירה שהתעסקתי בה כל החיים: מה הבסיס המדעי של עיצוב בגדים?
אז עשיתי סיור וירטואלי בעולם - וחיפשתי באוניברסיטאות הכי גדולות בעולם מחקרים, שיטות וטכניקות.
למדתי לעומק את שיטות התפירה המובילות, כמו שיטת מילר המקורית בגרמניה, השיטה האיטלקית, השיטה האמריקאית ועוד.
התייעצתי עם מומחים, קראתי ספרים, למדתי לקרוא רוסית כדי להבין נוסחאות ממוסקבה, חרשתי סילבוסים של קורסי עילית בפריז ולקחתי עקרונות של פיתוח מותגי אופנה מהונג קונג.
בסופו של דבר, חיברתי את חלקי הפאזל שהייתי צריכה ויצרתי שיטה אחת שמאפשרת, בדיוק כמו למידת תווים במוזיקה, ליצור כל בגד שרק רוצים, בעזרת טכניקות קבועות וחישובים מדויקים. השיטה שהובילה כבר מאות תלמידות בשני העשורים האחרונים לתפור במהירות ובבטחון
